חוזים עלולים להיות בעייתיים תמיד, אך בחוזה בינלאומי נוספות מספר סוגיות ייחודיות ויש להתייחס אליהן.
הראשונה היא כמובן סוגיית השפה. אנגלית ואנגלית משפטית אינן אותה שפה. לעתים גם דוברי אנגלית רהוטה ואפילו כאלה, שזו שפת האם שלהם, אינם דוברים או כותבים בשפה משפטית רהוטה. יתר על כן, למילים מסויימות תיתכן משמעות אחת בשפה "הרגילה" ומשמעות שונה – ולו במעט – בשפה משפטית, כך שתיתכנה משמעויות ייחודיות שמעבר לפירוש הרגיל והמתבקש. משום כך לא די בעורך דין היודע אנגלית, אלא חשוב להשתמש בשירותיו של עורך דין הדובר את השפה המשפטית, בקיא גם בדין הזר, מכיר את המונחים המשפטיים ומבין את הסביבה המשפטית, שבה מתנהל החוזה.
הסוגיה השניה היא הכרת עם החוק החל על ההסכם. נזכיר רק דוגמא אחת מוכרת (לפחות למשפטנים): הדין הישראלי אינו דורש תמורה לשם קיומו של חוזה תקף; הדין האמריקאי דורש תמורה על מנת שחוזה יהיה תקף. דוגמא נוספת היא זהות הצדדים. בעוד שבישראל דין אחד לאדם הפרטי ולאיש העסקים, בארצות הברית ישנו חוק מיוחד לחוזים עסקיים, והוא חולש על מגוון מצבים וקובע כללים מיוחדים השונים מהכללים החלים על חוזה "רגיל".
לקוחות ישראליים הזקוקים לייצוג בעריכת חוזים בינלאומיים, במיוחד כאשר העסקים נוגעים לדין האמריקאי יוכלו להיעזר בעו"ד אדי מאירי, שהוא בעל הידע, הנסיון, השפה וההיכרות המשפטית והעסקית המתאימים לשם השגת התוצאות הטובות ביותר
